למה בחרנו להציג בלוגו שלנו את כדור הארץ בצורת קובייה?
בממשק המשתמש (GUI) של רוב מערכות ההפעלה הפופולאריות, ובכלל בתרשימי זרימה של מערכות תוכנה, נהוג לציין יישום בעזרת סמל של קובייה (או לעתים מעוין בדו ממד) ואילו כדור הארץ מסמל בדרך כלל את האינטרנט. מכיוון שנטיקה מתמחה ביישומי Web 2.0, היה זה אך טבעי בעינינו לשלב בין השניים ולברוא מחדש את כדור הארץ בצורת קובייה. נכון, הרעיון הוא פשוט ולמרות שקולומבוס התחבט בו רבות לפנינו, אנו מאמינים שעכשיו הוא הזמן הנכון להציגו מחדש ולהחזירו לאופנה.

וללא קשר ללוגו שלנו, חשבתם פעם איך חיינו על פני כדור הארץ היו משתנים אילו היה בצורת קובייה? למשל, אם כדור הארץ היה קובייה, האם מזג האוויר עליו היה משתנה בהתאם?

ראשית כל, אם כדור הארץ היה בצורת קובייה, לא היינו קוראים לו כדור הארץ אלא קוביית הארץ. מזג האוויר על קוביית הארץ שלנו היה תלוי באופן סיבוב הקובייה על צירה. אם ציר הסיבוב של קוביית הארץ היה עובר במקביל לפאותיה, אזי בפאה העליונה ובפאה התחתונה מזג האוויר היה דומה לזה שקיים בקטבים של כדור הארץ. בשאר הפאות היה שורר מזג אוויר דומה לזה שקיים באזור קו המשווה, ולא היו על פני קוביית הארץ אזורים עם מזג אוויר מתון כמו באירופה או בצפון אמריקה. לעומת זאת, אם ציר הסיבוב של קוביית הארץ היה עובר דרך הפינות שלה, אזי מזג האוויר על פני כל הקובייה היה מתון ובשום מקום לא היו יכולים להתקיים תנאי מזג אוויר קיצוניים כמו בקוטב או באזור קו המשווה. מבחינה פיסיקלית, לא היו יכולים להיווצר אוקיאנוסים על קוביית הארץ, אך אם נניח את חוקי הפיסיקה בצד, יש לשער שהיה נוצר אוקיאנוס במרכזה של כל פאה. פינות הקובייה היו נראות לנו כמו הרים עצומים והפסגות שלהם היו מגיעות אל מחוץ לאטמוספרה. גם הרוח הייתה מתנהגת מוזר. לאורך כל פאה היא הייתה נושבת קרוב לאדמה, כמו על פני כדור הארץ, אך קרוב לפינות היא הייתה משנה פתאום את כיוונה ונושבת לכיוון מעלה.

בכל מקרה, כיוון שכוח המשיכה פועל לכיוון מרכזו של כדור הארץ, כל המסה שלו נמשכת גם היא לאותו כיוון ונוצר כדור. הכדור, אגב, אינו מושלם, והוא בולט מעט החוצה באזור קו המשווה.

עוד על רעיון זה ותשובות לשאלות מסקרנות אחרות אפשר למצוא באתר:
http://curious.astro.cornell.edu/question.php?number=421